זוכה פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר – שנת 1990. הסרט האיטלקי המרגש והמאוד מצליח, שבוחן את מעמד הקולנוע באיטליה לאורך השנים דרך סיפור ידידותם של מקרין זקן וילד קטן שלימים הופך לבמאי קולנוע.

ברזיל / 2003

פבלה קשה בריו, מבוך של סמטאות ובתים רעועים. הסרט, המבוסס על רומן מאת פאולו לינס שגדל שם, נע בין סוף שנות ה־60 לתחילת ה־80 ועוקב אחרי בושקאפה מגיל 11 בתוך מציאות אלימה וחסרת מוצא. פרננדו מיירלס מציג את החיים בפבלה בסגנון קולנועי מהפנט ושנוי במחלוקת, שהפך את "עיר האלוהים" לאחד הסרטים הבולטים של תחילת המילניום.

הסרט משוחק על ידי נונ-אקטורז. רוב השחקנים לא עמדו אף פעם מול מצלמה לפני כן. חלקם אפילו הגיעו ממש מהשכונה שבה מתרחש הסיפור.

ארה״ב | 2026 | אנגלית ֿ| כ.עברית

אמה וצ'רלי הם זוג מאורס שנראה מושלם, אך שבוע לפני חתונתם גילוי בלתי צפוי מטלטל את מערכת היחסים שלהם ומאלץ אותם להתמודד עם סודות, אמון והאפשרות שהאדם שמולם אינו מי שחשבו שהוא.

ככל שמתקרב יום החתונה, המתחים והספקות הולכים ומחריפים.

מקסיקו, ארה״ב | 2001 | כ. עברית

פותחים את השנה ברוח נעורים לוהטת שנושבת על רקע נופיה של מקסיקו.

שני חברים בני 17 יוצאים למסע דרכים יחד עם אישה ספרדייה שמבוגרת מהם.

בתחילה הטיול נובע משקר קטן וממניעים מיניים אבל בהדרגה מתפתח למסע חניכה שמערב חברות, מיניות, אהבה וגם גילוי עצמי.

הרגעים הקטנים של החיים ופערי המעמדות במדינה נשקפים מבעד לכבישים, הכפריים וחופי מקסיקו.

ארה״ב | 1972 | כ. עברית

דיוויין חיה עם משפחתה בקרוואן בפאתי בולטימור ומחזיקה בגאווה בתואר המפוקפק "האדם המטונף ביותר בעולם". אלא שקוני וריימונד מארבל נחושים להוכיח שהם ראויים לתואר יותר ממנה. המאבק שמתפתח ביניהם הופך במהרה לתחרות פרועה, שערורייתית וחסרת מעצורים, שבה כל צד מנסה להתעלות על האחר ולשבור עוד גבול של טעם טוב ומוסר.

ארה״ב / 1998

בילי בראון משתחרר מהכלא לאחר חמש שנים ומיד חוטף את ליילה, צעירה ביישנית וחסרת ביטחון, ומאלץ אותה להתחזות לאשתו בפני הוריו.

בילי גדל בבית קר ומנוכר, עם אם שתלטנית ואב אדיש, והוא נחוש להסתיר מהם את כישלונו ואת עברו הפלילי.

במהלך יום אחד בעיר באפלו, הקשר הכפוי בין בילי לליילה מתחיל להשתנות בהדרגה, ומה שמתחיל כמעשה אלים ואגואיסטי הופך למסע רגשי על בדידות, אהבה ופצעי ילדות.

במקביל בילי מתכנן נקמה בגבר שלדעתו אחראי לחייו ההרוסים, מה שמוביל את הסרט לשיא טעון ומפתיע.

הסרט נכתב, בוים ובכיכובו של וינסנט גאלו, והוא מהווה יצירה אישית מאוד, כמעט וידויית.

גאלו בחר בסגנון מינימליסטי ומרוחק, עם שימוש בקלוז־אפים קיצוניים, קצב איטי ותחושת ניכור מכוונת.

הצילום של לאנס אקורד מדגיש חללים קרים וצבעוניות חורפית שמחזקת את מצבו הנפשי של הגיבור. הפסקול האקלקטי, משירי סול ועד מוזיקה קלאסית, יוצר דיסוננס רגשי שמלווה את הדמויות.

עם יציאתו עורר הסרט מחלוקת, אך הפך עם השנים לסרט פולחן בזכות הכנות הרגשית, ההומור היבש והאופן הלא שגרתי שבו הוא עוסק בגבריות פצועה ובצורך באהבה.

ארה״ב / 2017

עוד לפני ההייפ על ״אנורה״ הבמאי שון בייקר עשה סרטים יפים לא פחות. פרוייקט פלורידה הוא אחד מהם.

במוטל מבודד באורלנדו, בצילו של הדיסני וורלד, חיות בעוני אם חד הורית עם בתה בת ה-6. ילדי השכונה מעבירים שם את ימי הקיץ בחיפוש אחר ריגושים קטנים בזמן שהמנהל (וויליאם דפו) מנסה לשמור על המקום מלהתפרק ומגייס את כל כולו כדי להגן עליהם.

שון בייקר נוהג להתעסק בסרטיו באנשים שבשולי החברה האמריקאית וההתמודדות שלהם ביומיום. הוא יודע לעשות זאת בצורה רגישה ולא צינית. הסרט בצבעי פסטל שמדגישים את תמימות הילדים ואופיין של הדמויות בעוד שהסיפור נוגע בלב במקומות של חמלה ובדידות.

גרמניה / 1987

סרטו הטוב ביותר של וים ונדרס מתאר את קורותיהם של שני מלאכים המסתובבים ברחבי ברלין (החצויה, של סוף שנות השמונים), עד שאחד מהם מתאהב ומחליט להפוך לבן תמותה. זוהי יצירת מופת שמעטות כמוה נוצרו – בטור דה פורס קולנועי, עשר הדקות הראשונות מהממות ממש – מציע ונדרס חוויה אסתטית ורגשית עשירה ומספקת. יש כאן רומנטיקה, פיוט, אמונה ואנושיות שהפכו את הסרט בשעתו ליצירת מפתח שלכדה את המהות האירופאית ערב נפילת חומת ברלין. זו הזדמנות די נדירה לראות שוב על מסך גדול: אל תחמיצו.